תפיסת המשאב האנושי גם בגיוסים פוליטיים

ידיעה קטנה תפסה את עיני, אולי לא כל כך קטנה… רה״מ לשעבר נפתלי בנט כבר מגייס אנשים למפלגתו החדשה…

לכתבה של דפנה ליאל

לא, זה לא פוסט פוליטי, זה פוסט על מקצוענות בגיוס

ועוד כתוב בידיעה:

במקום אמון באנשים, מבדקים קפדניים ומיונים ״כמו בהייטק״: ״לא סומך על עצמו״.

וגם:

עבור המשימה, הוא גייס לצידו את אחת מהנשים הבכירות בענף ההשמה וכוח האדם.

 ולא, זה לא אני, ואני לא יודעת מי זו, אבל אני שמחה !

שמחה שיש הבנה שגיוס בעלי תפקידים גם בפוליטיקה צריך להתנהל באופן מקצועי בדומה לתהליכי גיוס בחברות עסקיות, ואולי זה אפילו יותר חשוב, כי מה יותר חשוב מאנשים ראויים בניהול המדינה.

ברור וידוע שהנכס הכי חשוב של חברה הם האנשים!

איכות כח האדם של החברה הוא חד משמעית מה שיגרום לחברה להיכשל או להצליח, אף פרמטר אחר, וזה נכון לגבי כל שדרת התפקידים מהבכיר לזוטר.

ראו למשל את מגזר ההייטק שמקפיד ומקשה על מועמדים להתקבל (לפעמים יותר מידי..) וכך בד״כ משיג מועמדים מצוינים שיכולים ומזניקים את החברות ואת השוק קדימה.

כנראה יהיו פה ווכחנים שיטענו שמדינה זו לא חברה, ואכן למדינה יש אספקטים נוספים שאין לחברה, אבל לנהל מדינה בצורה מקצועית זה בייסיק!  

אז מה התפקיד של מגייסים/ הד הנטרים / אנשי גיוס ומשאבי אנוש, ולמה נפתלי בנט בחר את אחת הנשים הבכירות שתעזור לו לבחור את הצוות שלו?

מחלקות גיוס הם האנשים שמביאים את הכוכבים (טלנטים) ואנשי משאבי האנוש הם האמונים לשמר אותם, להעצים אותם ולדאוג למרקם אנושי מקצועי של ארגון עובד ובעל מטרות משותפות להצלחה.

אני גם רוצה להתייחס לנושא של ״לא סומך על עצמו״!

נפתלי אני מחזקת את ידיך, אל תסמוך רק על עצמך! אף מנכ״ל / מנהל לא צריך לסמוך רק על עצמו,

הגדולה של מנכ״ל להקיף את עצמו במקצוענים שיותר טובים ממנו בכל תחום עליהם הם אמונים ולא באנשים בינוניים שלא יכולים לגרום לחברה להצטיין.

אל תסמוך רק על עצמך! בשביל זה יש צוות, והכנסת גורם מתחום גיוס / משאבי אנוש על ההתחלה הוא צעד חכם, מנדטורי ומעורר הערכה.

(וגם, גדולה של מנכ״ל בין השאר היא ביזור נכון של אחריות בקבלת החלטות לצוות המוביל, ובסוף היכולת לקבל החלטות ברמה הנדרשת מהמנכ״ל עצמו).

ניהול מדינה זה לא רק פוליטיקה, זו עבודה, שירות, זו מחויבות להווה ועתיד טוב לעם ישראל, ובשביל זה צריך אנשים טובים!

 

אני מציעה לכל מובילי המפלגות להתחיל למיין, לסנן ולבדוק את האנשים שנכנסים לרשימות לכנסת, קחו עוד רגע, עוד מבט, השתמשו בגורמי משאבי אנוש/גיוס מקצועיים ושפרו את הסיכויים שלנו העם לקבל אנשים יותר מקצועיים בכנסת.

מה זה אנשים טובים?  איך ארגונים בוחנים מועמדים ?

  • מומחה גיוס יושב עם הארגון ומגדיר את התפקיד עד לעומקו, לדוגמא מה הגדרת התפקיד של ח״כים ושרים לעתיד, אילו תחומים מקצועיים הם צריכים להתמחות, לאיזה ועדות מייעדים אותם, וכו וכו….
  • אחרי הגדרת התפקיד מגדירים פרמטרים לבחינה, וחשיבות של כל פרמטר. (מזכיר את המפ״ל ברכישות של הממשלה)
  • ואז בתהליך ראיונות ומבדקים מוסדר ומוגדר מראש, אחיד לכל המשתתפים, המועמדים מושווים לפי פרמטרים אילו.
  • ואז, ורק אז משתלבים גם הכימיה, האינטואיציה והחיבור האישי למועמד! אבל אסור… אסור לדלג על שלבים בתהליך הראיונות שתוכנן כי דברים קריטיים ומפתיעים מתגלים בכל שלב בתהליך.

אז אני מקווה שנפתלי בנט, לא רק בודק תכונות כמו נאמנות, אופורטוניזם, ערכים וכו, אלא גם בדיקה מקצועית של היכולות של הבן אדם כפי שצוין ונכון לכל תפקיד.

וכך כמו בכל חברה עשוי להיבנות צוות של אנשים מוכשרים שיכולים להביא את ההצלחה, ניסיון, ומקצוענות.

עוברות לי מלא מחשבות בראש בהקשר של תפקידי חכי״ם ושרים: (שאני מודה שאינני בקיאה בהם)

  • האם לא נכון באופן כללי להכניס תנאים או בדיקת יכולות מקצועיות לחברי כנסת פוטנציאלים שלא לאמר שרים? האם זה מתנגש בפוליטיקה כפי שהיא היום?
    (הרי אנחנו רואים חכים שאין להם לא תכונות ולא יכולות נדרשות).
  • האם הבחירות בכל מפלגה על ידי המתפקדים יכולות להעלות אנשים הכי לא מוכשרים.
  • האם שיריונים יכולים להכניס בינוניות למערכת.
  • האם לא צריך מינימום בדיקות לפני שהם בכלל עולים כמועמדים לבחירה במפלגה?

מלא שאלות שאולי שווה לתת עליהן את הדעת.

בכל מקרה בין אם זו מפלגה חדשה או מפלגה קיימת  יש  לאמץ הסתכלות חדשה מתוך מודעות למצוינות ומקצועיות.

בואו נדבר רגע על השלב אחרי הגיוס – איך חברות משמרות ומעצימות את כח האדם שלהן, ולמה?

כאמור, אחרי שהעובד נכנס לחברה, הוא עובר לאחריותם של צוות משאבי אנוש, שתפקידם לאפשר לו להצליח בעבודתו!

וזה כולל:

  • שימור מועמדים
  • פיתוח עובדים
  • טיפוח עובדים
  • הקשבה ופתרון דילמות ובעיות של עובדים בצד המקצועי והאנושי
  • כל זאת תוך תמיכה במנהל של העובד.ת, בכל אחד מהתהליכים האלה.

לאנשי משאבי אנוש תפקיד חשוב, ומלא ממשקים,

אנשי משאבי אנוש טובים יכולים לפעמים להציל את החברה או לאפשר לה להידרדר, ולכן טוב יעשה ארגון שיבחר באנשי משאבי אנוש חזקים וחכמים שלא יהיו חלילה Underdogs אל מול ההנהלה והעובדים.

איך אפשר ליישם את כל הסעיפים האלה בתוך מפלגה, לפני ואחרי כניסתה לכנסת וממשלה ?

האם בכלל צריך להתייחס לנושאים של שימור (מסתבר שכן), פיתוח, טיפול, הקשבה, תמיכה בפתרון בעיות ודילמות, קאוצינג׳ וכו לחברי הכנסת והשרים?

  • אילו הדרכות והכנות צריך לפני הכניסה לממשלה, מעבר להכנת מצע, תוכניות עבודה וכו, האם צריך למשל הכשרות ספציפיות לפני ואחרי הבחירות?
  • וכיון שבטוח יהיו שרים ממפלגות אחרות צריך לחשוב על איך עובדים יחד עם שותפים באספקט של רמת השר ואחרים? ספקי משנה קוראים לזה בעסקים. להשגת המטרות שנקבעו על ידי המפלגה מראש.

ועכשיו נחזור למפלגות שרוצות  לחרוט על דיגלן מקצוענות בניהולל ועשיה,

ממליצה לעבוד כמו מקצוענים בעצם בחירת האנשים הטובים!, אל תסמכו רק על עצמכם, תנו לגורם מקצועי לעמוד על קנקנם ותביאו את הכי טובים לתת שירות בכנסת וממשלה.

כי מדינה שלא מנוהלת נכון, ומהמקום הנכון בלב, היא עניין של חיים ומוות, של קיום או אי קיום, וזה כל העניין!

ולנפתלי בנט, הערכתי נתונה על ההסתכלות המקצועית הזו.

מוזמנים לבדל את עצמכם כמפלגות מקצועניות  שבאות לעבוד, ושתפו אותנו לכל אורך הדרך בשקיפות, איך אתם יוצרים את זה (זה טיפ ששווה לא להתעלם ממנו….).

רוצים לשמוע על איך עושים את זה בארגונים הכי מובילים בשוק, לפרק של הציידות של גיוס בכירים! לינק 

** הפוסט הזה נכתב בנוסח קליל אבל מלב דואג אך מלא תקווה לממשלה ראויה לעם הזה ואינו מביע כל צד פוליטי.

Tchia Alona Altar

Tchia Alona Altar